שינוי לאורך זמן

מה מבטיח שינוי לאורך זמן?

על מנת שמטופלים יוכלו לחוות שינוי לאורך זמן בחייהם עליהם להיות במגע עם כוחות ועם חלקים בהם אשר הוסתרו מהם, מאנשים אחרים ובמערכות יחסים.

מטפלים יכולים להגיד שאין מה לעבוד עם הלא מודע ושזה כבר לא רלוונטי. ועדיין רוב העולם הנפשי שלנו כולנו חבוי מעיננו ומעיני מטופלינו. ללא שנהפוך את מה שמתנהג באופן לא מווסת למה שבשליטת המטופלים – המטופלים ימשיכו לחוות את עצמם כמי שלא מנטווים את חייהם על פי ערכיהם ורצונותים.

הרבה פעמים מטופלים יגידו כן מודע ולא באופן לא מודע, אם המטפל לא ישים לב לכך הרי שהמטופל לא יחווה שינוי משמעותי בחייו אלא ימשיך להיות מתוסכל בין מה שהוא ידוע באופן מודע לבין האופן שהוא מתנהג.

החוויה הרגשית המתקנת עוסקת כולה באפשרות של האדם לחופש פסיכולוגי. ההזמנה והעידוד מצד המטפל להיות במגע עם מה שעולה ברגע הנוכחי היא זו אשר מאפשרת חוויה רגשית מתקנת. אבל, חלק ממה שעולה ברגע הנוכחי ולרוב מה שזמין למטופלים הם אותם דפוסי התמודדות (הגנות) אשר יוצרים את סבלם.

אם המטפל לא מבחין בין דפוסי המנעות לבין דפוסים אדפטיביים – המטופל וודאי שלא יעשה זאת והטיפול יישאר תקוע.

מטו': אני לא יודעת מה לעשות (מתחילה לבכות), אין לי מה לעשות לגבי מה שהוא אמר.

מטפ: את שמה לב איך הדמעות מכסות את היכולת שלך לנקוט עמדה מול מה שהוא אמר? (זיהוי ההגנה) שנעזור לך להתמקד במה שאת מרגישה מול מה שהוא אמר כדי שתוכלי לנקוט עמדה במקום הדמעות? אלו רגשות עולים כלפיו?

יותר מדי פעמים מטפלים מקבלים כמובן מאליו כל מה שהמטופלים מציגים לפתחם ולא עוזרים למטופלים לחוות את החוויה הרגשית המתקנת לשמה הם הגיעו לטיפול. בנוסף, מטפלים חושבים שעליהם לחכות ולהמתין חודשים ארוכים עד אשר יוכלו לעזור למטופלים לחוות חוויה רגשית מתקנת כאשר בפועל, אם המטפל לא ממוקד באפשרות של הטופל לחוויה רגשית מתקנת מהרגע הראשון בטיפול הרי שהמטופל יחווה את אותה מערכת יחסים שהוא חווה עד כה. הקשר המרפא הוא הקשר של המטופל עם הרגשות אשר לא היו זמינים עד כה במקום עם ההגנות והחרדה ביחד עם המטפל, המטפל הוא מעין עד לחוויה הרגשית המתקנת של המטופל עם עולמו הרגשי.

מטפ: איך אני יכול לעזור?

מטו': אני לא יודע, (לוקח נשימה), אני מרגיש בודד, זה נמשך כבר הרבה זמן ( לוקח נשימה).

מטפ: אתה שם לב שאתה לוקח נשימה? זה סימן לחרדה (התקשורת הלא מודעת של המטופל –"מסוכן לסמוך ולבקש עזרה" – המטפל מסמן לעצמו: חוויה רגשית מתקנת – לשים לב לרגשות ולחוות אותם עם המטפל במקום את החרדה ואת הבדידות)

מטו': כן, זה קורה לי בדרך כלל עם אנשים, גם עם אנשים קרובים, אני לא ידוע מה לעשות.

מטפ: כמובן, והאם זה יהיה נחמד בעיניך להרגיש את הרגשות שלך בקשרים במקום להיות במתח מקשרים?

מטו': כן, בהחלט.

מטפ: נפלא, אז שנראה אלו רגשות עולים כאן כלפיי מתחת לחרדה שמכסה את האפשרות שלך להיות אתה עצמך בקשרים?

המטופל מתקשר באופן נפלא את הקושי שלו. אם המטפל לא מזהה זאת (כמובן שיש מקום לסגנון, גמישות ועוד ושאילת שאלות לגבי מתי הכל התחיל, מהם האירועים שהובילו לבדידות ולמתח בקשרים, אבל בפועל המטופל אומר לנו מהרגע הראשון במה הוא צריך עזרה) הרי שהמטופל יחווה שוב את הבדידות ואת המתח מקשרים או שיפטור את המטפל כלל מתפקידו.

מטו': אתה בסדר גמור, אני זה שלא בסדר (תקשורת לא מודעת: מאחר שבאתי אלייך מתוח ולא עזרת לי להרגיש את הרגשות שלי אני כעת עובר לדפוס נוסף, ביקורת עצמית, אולי דרך זה שאני אבקר את עצמי תוכל לעזור לי לחוויה רגשית מתקנת.)

מטפ: אתה שם לב איך המחשבות הללו עולות עכשיו ושופטות אותך? יכול להיות שהמחשבות הללו גורמות לך להיות מבודד? אלו רגשות עולים כלפיי שמביאים את המחשבות הללו? אלו רגשות עולים כלפיי?

התמדה והבהרות

אם המטפל לא מתמיד בהזמנה לצד הבהרת התהליך באופן קבוע הרי שהתקשורת הלא מודעת שעוברת למטופל : הוא ויתר עליי, הנה עוד אדם אשר לא מאמין בי, כדאי שאני אמשיך בדפוסים שאני מכיר עד כה שכן אין טעם להשתנות. המטפל חייב להחזיק מעמד ואת התקווה וההזמנה עבור המטופל רגע אחד יותר מהדפוסים והחרדה, או אז המטופל מרגיש את הרגשות שעולים בו ונמצא במצב של בחירה – למעשה כאשר המטופל נמצא במגע עם עצמו ולא צריך להגן על עצמו – הוא מתחיל להתגלות לעצמו ולאחרים. החוויה הרגשית המתקנת מאפשרת התבוננות על חייו עד כה ועל מערכות יחסים נוספות עליהם הוא יכול לעבוד ביחד עם המטפל. כאשר החוויה הרגשית המתקנת הופכת להיות מבוססת יותר ויותר בחייו של המטופל, מבנה האופי שלו משתנה לחלוטין והוא הופך להיות מי שהוא באמת.

הקשר עם המטפל

מערכת יחסים נוספת שמטפלים מתעלמים ממנה רבות היא מערכת היחסים עם המטפל. אם המטופל מתאר דפוסי התקשרות חרדתיים / נמנעים או אחרים עם אנשים אחרים, הרי שאתכם זה לא יהיה שונה ועליכם לוודא שדפוס ההתקשרות אתכם יהיה בטוח על מנת שהמטופל יוכל לשנות את דפוסי ההתקשרות שלו עם אנשים אחרים.

מטו': אני מיואש לגמרי כבר מהקשר הזה עם אחותי, אין לו סיכוי, היא לא מקשיבה למה שאני אומר.

מטפ: מה הרגשות שעולים כלפיה על כך שאינה מקשיבה?

מטו': עזוב, אין טעם...

מטפ: אתה שם לב איך אתה מרחיק אותי ואותך מהרגשות שלך כלפיי אחותך? אם אני ואתה נתרחק מהרגשות שלך כאן, האם זה לא יהיה עוד טיפול נואש וחסר סיכוי? אלו רגשות עולים כאן כלפיי שגורמים לייאוש הזה לעלות כאן ביחסים ביננו?

מטו': אין לי רגשות כלפיך, זה לא קשור אלייך.

מטפ: כמובן, רק שכל עוד אתה מבקש את עזרתי במערכות היחסים שלך עם אחותך וכאשר אתה מנסה להיות במגע עם הרגשות שלך אתה הופך מיואש איתי, נוצרת ביננו חומה של ייאוש שלא מאפשרת לנו להכיר אותך, ואת הרגשות שלך במערכות היחסים שחשובות לך, בגלל זה אני חייב לשאול אלו רגשות עולים כאן כלפיי?

מטו': אני מבין למה אתה מתכוון, שנעבוד על זה שאני פתוח כאן כדי שאוכל להיות פתוח בכל הקשרים שלי (כמובן שזה יכול לקחת עוד כמה התערבויות אבל זה בדיוק העניין).

רוב המטופלים יתרחקו מאתנו כדי לשמור על עצמם (ועל אחרים) מהרגשות שלהם ומקשר כפי שהם רגילים לעשות, אנחנו צריכים להראות זאת להם ולהזמין אותם להתקשרות בטוחה אתנו ולהראות להם את הסיבה שכדאי להם לעשות זאת (על מנת לשנות את חייהם – לזכות בחופש – ולהסתמך על עצמם במערכות יחסים במקום על המנעות – וחרדה).

מטופלים מרצים

הרבה מהמטופלים מרצים אנשים בחייהם וגם ירצו אותנו בטיפול. מטופלים יגידו לנו ולאחרים כן באופן מודע ו – לא באופן לא מודע. מה שיקבע את ההתנהגות שלהם יהיה כמובן התקשרות הלא מודעת שלהם ולא התקשורת המודעת. עלינו לעזור להם להפוך את התקשורת הלא מודעת למודעת כדי שהם יוכלו לקבל בחירות עבור עצמם במקום שהדפוס המרצה יהיה זה אשר מקבל את הבחירות עבורם.

מטפ: איך אני יכול לעזור?

מטו': אני לא יודע, אולי תוכל להגיד לי במה כדאי לי להתמקד?

מטפ: אני לא יכול לדעת עבורך, מה אתה חושב שיהיה הדבר הטוב ביותר עבורך להתמקד ולדבר עליו כדי שהטיפול יוכל להיות ממוקד בדברים שחשובים לך?

מטו': אני לא יודע, לא חשבת על זה.

מטפ: קח את הזמן, כל עוד אין משהו שאתה חושב שיכול להיטיב איתך ושאתה רוצה לדבר עליו אנחנו יכולים לחכות.

מטו': (נאנח) – תקשורת לא מודעת – רגשות עולים כלפיי האפשרות לדעת מה טוב עבורו – מה שמסמן לנו שלדעת היה מסוכן – מה שאומר שרגשות עולים איתנו.

מטפ: אתה שם לב שלקחת נשימה?

מטו': כן

מטפ: זה סימן לחרדה, אלו רגשות עולים כאן כלפיי?

מטו': כלפייך? אין לי רגשות כלפייך.

מטפ: אתה שם לב שאתה מגיע לכאן והאפשרות לדבר על משהו שאתה רוצה ושחשוב לך, מעוררת בך חרדה כאן איתי?

מטו': כן

מטפ: מצוין שאתה שם לב. האם קורה שלך שאתה במתח בקשרים?

מטו': כן.

מטפ: האם היית רוצה להרגיש את הרגשות שלך כדי שלא תצטרך להיות במתח בקשרים ושתוכל להנות מהם?

מטו': כן, מאוד.

מטפ: אז שנראה אלו רגשות עולים כאן כלפיי כדי שיהיה לך את החופש להצהיר על מה שאתה רוצה בקשרים?

חשוב מאוד שהמטפל יציע למטופל מטרות חיוביות לעבוד עליהם באמצעות התקשורת המודעת והלא מודעת של המטופל ויעבוד כל עת בשני הרמות, הרמה המודעת המבהירה את התהליך באופן שהמטופל ברור לחלוטין לגבי מה ששניהם עושים בחדר, והרמה הלא מודעת באמצעות הזמנות ועידוד, הרמה הלא מודעת כוללת הזמנה להיות נוכח, לשים לב לרגשות וחרדה, ולהזמין לחלק במודעות שהמטופל נמנע ממנו באופן לא מודע.

**************************************************************************************************

על מנת לאפשר שינוי לאורך זמן יש לשים לב לתקשורת המטופלים אשר כל כולה עוסקת במה שהם נמנעו ממנו עד כה - על פי מחקרים זהו הרכיב המשמעותי ביותר המבטיח שינוי לאורך זמן - כאשר המטופלים מצויים בקשר עם מה שהם נמנעים ממנו - הם משתנים - ככל שהם עושים זאת אתנו בטיפול יותר ויותר הם מבטיחים את האפשרות שלהם להשתנות לאורך זמן.